וַיְהִי עשו בֶּן אַרְבעִים שנה וַיִקַח אִשה אֶּת יְהּודִית בַת בְארִי הַחִּתִי

וַיְהִי עשו בֶּן אַרְבעִים שנה וַיִקַח אִשה אֶּת יְהּודִית בַת בְארִי הַחִּתִי וְאֶּת בשְמַת בַת איֹלן הַחִּתִי.

ויש לשאול, מה ראה לקחת דוקא מבנות חת. ואולי שראה עשו שבני חת עש ו חסד עם אברהם עת מכרו לו את מערת המכפלה, וחשב על פי מיעוט ערכו שימצא הדבר חן בעיני אביו לקחת מבנותיהם. והוא לא חש לבדוק ביחוסיהם ולקח מבנות החתי שהיו בנות החוי והחתי ודרך ממזרת. כפי שפירש רש''י בוישלח בתולדת עשו. ולכן הנשים אשר לקח לא הן מבני חת שעשו חסד עם אברהם למכור לו את מערת המכפלה, אלא דרך ממזרות היו ומושחתות.

וכן ידויק לעיל, שבמכירת המערה נאמר מאת בני חת ולא נאמר החתי. וכן כמצוין בתולדות כנען נאמר את חת ולא נאמר את החתי כמו שאר אחיו האמרי והגרגשי וכו'. וכן כשמצווה יעקב לקברו במערה מציין מאת בני חת. ולא החתי. וכאן נאמר החתי. שלא הן בעלות החסד.

ועוד טעה בכך, שעפרון נתן את המערה לא מטוביות לבו, אלא אדרבה מבואר במדרש רבה שלא רצה עפרן למכור לאברהם ובני חת הכריחוהו לזה. ולכן נחסרה ו"ו משמו. עפרן ולא עפרון.

ועל כן יש לומר שעשו אשר מראה כלפי חוץ את טלפיו, רצה להראות לאביו כי נושא את בנות חת אשר עשו חסד עם אברהם, והן באמת לא שייכות לחת אלא נקראו ח ת יֹות, וכשם ששינה את שם אשתו ליהודית כדי ליֵ שב דעת אביו. ולכן לקח מן החוי לשון נחש, כי בעצמו היה נחש-ירכן כדלעיל. וקראן חתיות. ועל ידי השינויים האלה שוב נב עּו מצפוניו של עשו הרשע, שאין תוכו כברו.