וַיִֹ֥חַן בְנַָֽחַל גְרָ֖ר וַיֹ֥שֶּב שָֽם (כו,יז')
וַיִֹ֥חַן - לשון חניה ולשון חן. שהיתה לו נשיאת חן מלמטה ומלמעלה. בְנַָֽחַל - כמובא באוהב ישראל מאפטא, שיש שני סוגי נחלים. נחל עליון ונחל תחתון.
נחל תחתון הוא המבעבע מעמקי הלב על פי מעשינו. והוא נוטריקון נח''ל: נפשנו חכתה לה'.
ונחל עליון הוא השופע מכתר עליון ומשפיע עלינו חסדים גדולים, וגם הוא נוטריקון נח''ל: נוצר חסד לאלפים.
ושני הנחלים הם כמים נוקבין מלתתא המתעוררים ע"י מים דוכרין מלעילא, ויחד נוטים הם זה לזה בנטיית חן המקום על יושביו.
ואשר על כן נקרא הנחל גְרר. וזה שכתוב וַיִֹ֥חַן בְנַָֽחַל גְרר. בנחל גרר הנגרר ויורד בשפע משמים על ידי שעלה ונגרר ממעמקי לבו כגרה הזאת שעולה וחוזרת באתערותא דלתתא, לגרור התערותא דלעילא, עד אשר הרחיב להם ויקרא שמה רחובות. ולכן נכתבה זאת החנינה בחניה הזאת. וַיִֹ֥חַן בְנַָֽחַל גְרָ֖ר וַי שֶּב שָֽם.