יש לעיין מה הוא לשון וַיִֹ֥בֶּז. על דרך הפשט הוא לשון ביזוי.
ולעומקו של מקרא יש לומר שוַיִֹ֥בֶּז הוא גם על דרך של לשון ביזה. ואע''פ שביזה משרש בזז, הרי גם לשון ביזוי מעורב בו. כפירש''י על הפסוק: וכל-הבהֵמָ֛ה ושלִּ֥ל הֶֶּֽע רֹ֖ים בַזֹֹ֥ונּו ולֶֽנ [דברים ג,ז']: תחלה אמר בזַזְנּו לנו [פרק ב, פסוק לה'], מתחלה היתה הביזה חביבה בעיניהם ולבסוף היתה כ''כ הרבה עד שהיתה בזויה בעיניהם וזהו בַזֹֹ֥ונּו ו לֶֽנ. כן בעניינינו, וַיִֹ֥בֶּז לשון ביזוי וביזה. שהרי יעקב היה ראוי להיות הבכור ועשו בזז אותה ממנו ביוצאו ראשונה על כן היתה יד יעקב אוחזת בעקב עשו, כמונע ממנו לבוז את בכורתו.
ועוד שיש בזה גם לשון בזבוז. שעשו בזבז את בכורתו זו שבזז, וביזה אותה לעיניו.
ועוד יש להעיר בזה, שלכאורה שייך לומר וַיִֹ֥בֶּז בתחילה, עוד לפני המכירה, בפסוק לב כעין זה: ויבז עשו ויאמר וגו' ולמה זה לי בכרה. אלא שאז היה לבעל הדין לחלוק ולומר שמשום אונס רעב מכר את הבכו רה, לכן אמרֹו הכתוב לבסוף, שביזה את הבכורה גם אחר שאכל ושתה.
ועוד יש לדייק ולומר ויבז עשו. עשו ולא יעקב. על כן מצאצאיו של עשו נאמר בהמן הרשע "ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו", ובצאצאיו של יעקב נאמר "ואל הביזה לא שלחו את ידם."
והרי זו עדות שאביהם יעקב לא שלח את ידו בביזת אחיו עשו, אלא מן הדין אחז בעקבו.
ועוד יש לומר ויבז עשו אֶּת-הַבְכרָֽה. אֶּת, מה בא לרבות. בא לרבות תחיית המתים. כדאמר רבי לוי במדרש, תחית המתים בזִ ה עמ ה.
ולכן נמנעה ממנו הברכה שרצה יצחק לברכו ויתן לך מטל השמים, שזו הברכה לטל תחיית המתים. ומי שיזכה בה יזכה לו ולדורותיו. ומתוך שביזה עשו גם את תחיית המתים, בזה וִ נְ תַ בזה, וקבל יעקב את הברכה.
ועל דרך הרמז, ירמזון אֵ לין מליא לפכים הקטנים שחזר עליהם יעקב, ומסר עליהם את נפשו. שהיה גנוז באחד מהם מהפכים הקטנים טל תחיית המתים. ועל זה נלחם עמו שרו של עשו. ועל זה ראוי היה ליעקב למסור את נפשו. ולעומקו של מקרא יאמר כי בפך השני היה השמן שיהיה ראוי להדליק בו החשמונאים. ומסר על כך את נפשו, כי הא בהא תליא. תחיית המתים בבנין בית המקדש, שלעשו לא יהיה כל חלק בהם. ויבואר באריכות בפרשת וישלח עה''פ
את
המנורה
בימי
[לב,כה'] ויּו תִֵּ֥ר יֶֽעקֹ֖ב לְבַדָֹ֑ו, אל תקרי לְבַד ו אלאְ לַ כד ו.