[ישעיהו כ"ט כ"ב]
וַיִשְלִַ֤ח יִצְחק֙ אֶָּֽת- יַעֲקָ֔ב וַיָ֖ל ך פַדֵֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶּל-לבִ֤ן וגו'.
יש ליתן טעם לאומרו פַדֵֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם. ולעומקו של מקרא ועל דרך הרמז והסוד, ירמוז הכתוב פַדֵֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם לפסוק לכֹ֗ן כָֽה-אמִַ֤ר ה' אֶּל-בֵ֣ית יַָֽעֲקָ֔ב אֲשֶֹּ֥ר פדָ֖ה אֶּת-אַבְרהָ֑ם וגו'. [ישעיהו כ"ט כ"ב] וַהֲוינן בּה, לפשוטו של מקרא וכן פירש רש''י, הקב''ה פדה את אברהם מאור כשדים. וסרסהו ופרשהו:
מי פדה את אברהם.
לכֹ֗ן כָֽה-אמִַ֤ר ה', אֲשֶֹּ֥ר פדָ֖ה אֶּת-אַבְרהָ֑ם, אֶּל-בֵ֣ית יַָֽעֲק ב וגו'.
אך מדרשו אינו כן. גם במדרש רבה וגם בזוה''ק (ויקרא נ''ז עמ' א') ידרשו שיעקב הוא אשר פדה את אברהם. שכל מה שהקב''ה פדה את אברהם מאור כשדים הוא בשביל יעקב שלימא.
שנאמר: לכֵַ֗ן כֶֽה-אמָ֤ר ה' אֶּל-בֵ֣ית יַָֽעֲק ב אֲשֶֹּ֥ר פדָ֖ה אֶּת-אַבְרהָ֑ם, וקרי ביה: יַָֽעֲק ב אֲשֶֹּ֥ר פדָ֖ה אֶּת-אַבְרהָ֑ם. לא בזכות עצמו נפדה אברהם שהרי יצא ממנו ישמעאל. ולא בזכות יצחק נפדה אברהם, שהרי יצא ממנו עשו הרשע. אלא בזכות יעקב שלא היה פסול בזרעו. הוי אומר: יַָֽעֲק ב אֲשֶֹּ֥ר פדָ֖ה אֶּת-אַבְרהָ֑ם.
ובאומרו פדָ֖ה אֶּת-אַבְרהָ֑ם, יתכוון הכתוב להסביר באיזו זכות ניצל אברהם מאש הכבשן באור כשדים. שאם תאמר בזכות עצמו, הרי יצא ממנו ישמעאל. ואם תאמר בזכות יצחק הרי יצא ממנו עשו. אלא ודאי בזכות יעקב שהיתה מיטתו שלימה. וזה כוונתו באומרו: יַָֽעֲקָ֔ב אֲשֶֹּ֥ר פדָ֖ה אֶּת-אַבְרהָ֑ם.
וכמובא בזוה''ק: (דף נ''ז ע''א) רבי חזקיה פתח ואמ ר, (ישעיה כט) לכֵן כה אמ ר יי' אֶּל בֵית יעקב אשֶּר פ דה אֶּת אב רהם וגֹו'. האי ק רא קשיא, לכֵן כה אמ ר יְי' אֲשֶּר פדה אֶּת אַבְרהם מבעֵי לֵיּה. מאי, כה אמ ר יי' אֶּל בֵית יַעֲק ב אֲשֶּר פד ה אֶּת אַבְרהם.
אֶּלא הא אּוקמּוה והא אּת מ ר, דְיַעֲק ב פדה אֶּת אַבְרהם וַדַאי. דבההיא שעתא דנפל בג ו נּורא דכש דאֵי, דנ ו דינֵי ה (ס''י ואמרו קמי קודשא בריך הוא, בגין מאי ישתזיב האי, זכות אבהן לית ליה. אמר ליה, ישתזיב בגין בנוי, דהכי תניא, ברא מזכי אבא ). אמרּו, הא ישמעֵאל דנפיק מנֵיּה. אמ ר קּודשא ב ר י ך הּוא, הא דיֹושיט ק דלֵי ה על גבֵי מ דבחא. אמרּו, הא עשו דְנפִיק מִניּה. אמ ר, הא יַעֲק ב , דאיה ו כּורסיא שְלימתא, וכל בְנֹוהִי שְלימִין קמַאי.
יִצְחק,
אַמְרּו, הא וַדַאי בִזְכּותא דא יִשְּתְזִיב אַבְרהם ה דא הּוא דכתיב, יעקב אֲשֶּר פד ה אֶּת אַבְרהם.
ולעומקו של מקרא יש לומר שלזה ירמזון אֵ לין מליא פַדֵֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם שהם בהיפוך אותיות נפדה אברהם. נפדה אברהם על ידי יעקב בלכתו פַדֵֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם להקים שם שבטי י-ה שאין בהם פסול.
ועל דרך הצח, יתקבל נפדה אברהם מ"פדנה ארם" כך: שהרי בתוך האות פ נסתרת האות ב בלבן, כלומר בחלק הלבן שבתוך ה פ ופדנה ארם יחד עם האות ב [בלבן], יחד הן אותיות נפדה אברהם.
כיצד: כאשר האות ה במילה פדנה תשמש לכאן ולכאן בכפילות, גם לפדן וגם לארם כגון: פדנ ה ארם, ובתוספת ב לבנה קבלנו את המלים נפדה אברהם.
ועוד על דרך הצח, זה ששלחו יצחק ורבקה את יעקב ללבן. אל הלבן שבפ"א, [אל הרקע הלבן שבאות פ.] לפדות את אברהם. ומה היא פדיה זו, לקיים כי ביצחק יקרא לך זרע, ולמען יצוה את ביתו אחריו.
ועוד י"ל, באומרה אל לבן אחי חרנה כיוונה בזה להלבין חרון אף אחיה ואחיו. להלבין את ה"ב" שבחרון הא"ף היא הפ''א.
ובזאת ההלבנה הוא פודה את אברהם. כעין ההר הטוב הזה והלבנון. זה בית המקדש שמלבין עוונותיהם של ישראל. יבנה בב"א.