"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו... וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים" (בראשית ו, ט-י). יש להבין, למה חזר הכתוב ושנה כאן שהוליד נח שלשה בנים, והלא כבר נאמר בסוף הפרשה הקודמת "וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת" (בראשית ה, לב); ועוד, מה ענין "צדיק תמים" לכאן, והיאך תלוי זה בזה.
וביאורו על פי סמיכות הפסוק הקודם, "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" (שם ו, ח). דאיתא במדרש (בראשית רבה פכ"ח ס"ט): אמר רבי אבא בר כהנא, "כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם. וְנֹחַ מָצָא חֵן" – אפילו נח שנשתייר מהם לא היה כדאי, אלא שמצא חן. ובפרשה שלאחריה (שם פכ"ט ס"ה): ונח מצא חן בעיני ה' – באיזו זכות? בזכות תולדותיו, שנאמר "אלה תולדת נח".
והקשה היפה תואר: והלא "ברא מזכי אבא" מצד הדין הוא, ולא מצד החן – כדאיתא במדרש (בראשית רבה פס"ג ס"ב) על "אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם" (ישעיה כט, כב), שלא ניצל אברהם מכבשן האש אלא בזכות יעקב. אם כן, למה אמרו שרק משום שמצא חן ניצל נח בזכות תולדותיו?
ותירץ, דלא אמרינן "ברא מזכי אבא" אלא היכא שהבן עדיין לא נולד, ואם ימות האב עכשיו לא יבוא הבן לעולם. וכמו באברהם, דאילו מת בלא זרע באור כשדים לא היה נולד יעקב; לכך פדה יעקב את אברהם, שינצל כדי שיוליד את יעקב אחר כך. אבל כשהבן כבר נולד, והרי הוא בעולם אף בלא הצלת האב – לא אמרינן "ברא מזכי אבא". ונח, כבר נולדו בניו קודם המבול, ואין לו להנצל בזכותם מצד הדין.
ומעתה, וזהו שאמר הכתוב "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'. אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נַח" – שלא היה כדאי להנצל אלא בזכות תולדותיו, ואף זה לא מצד הדין אלא מצד החן והחסד.
ובאופן הכתוב שומע מקשה קושית היפה תואר: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" – והלא צדיק תמים היה ובזכות התורה שיצאו ממנו, כאברהם שנחשב לצדיק גמור וניצול מכבשן האש בשביל יעקב, מצד הדין? ומתרץ: "וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים" – כבר הוליד את שלשת בניו קודם המבול, ואף אם לא היה ניצול היו בניו הטובים בעולם, וכהאי גוונא לא אמרינן "ברא מזכי אבא". ולכך שפיר אמר "ונח מצא חן" – שלא ניצול בזכות תולדותיו מצד הדין אלא מצד הרחמים, ואילולי אמצעת החן לא היה כדאי להנצל בשבילם. ובזה נתרץ גם למה חזר הכתוב והזכיר כאן את הולדת הבנים, וסמכה ל"צדיק תמים". וק"ל.
דברי שמואל – להג"ר שמואל זנוויל בן הג"ר חנוך, אב"ד מעניץ
חתן הג"ר ישעי' מדובנא אחיו של הטַּ"ז
נדפס ב'אמשטירדאם' שנת תל"ח בהסכמת דודו הטורי זהב