במדרש פ' נח (בראשית רבה פל"ב ס"ז): אמר ר' לוי, הם קלקלו כוונתם שלהם – אף המקום שינה עליהם סדורו של עולם. דרך ארץ, מטר יורד והתהום עולה, דכתיב "תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ" (תהלים מב, ח); ברם הכא, "נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה" ואח"כ "וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ" (בראשית ז, יא). פיר' מתנות כהונה: כוונתם – כוונת יצירתם כדרך העולם.
וי"ל, למה שינה הקב"ה דוקא בזה סדרו של עולם, שבתחילה נבקעו כל מעיינות תהום רבה ואחר כך וארובות השמים נפתחו, ולא באיזה סדר אחר? ומה הוא זה מדה כנגד מדה?
ונ"ל בהקדים מדרש פ' נח (בראשית רבה פל"א סי"ג): "זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ" (בראשית ו, יט) – אם ראיתם זכר רץ אחר נקיבה, קבלוהו; נקיבה רצה אחר זכר, אל תקבלה.
עוד נקדים מדרש ילקוט פ' נח (רמז נו): ר' צדוק אומר, בי"ז בחשון ירדו מי מבול מן השמים, שהם מים זכרים, ועלו מי תהומות, שהם מים נקבות, ונזדווגו אלו עם אלו וכו'.
וא"כ הענין הוא, מכיוון שהם שינו סדרו של עולם – שסדרו של עולם הוא שהזכר רץ אחר הנקיבה, ולא הנקיבה רצה אחר הזכר, והם שינו אותו הסדר והייתה הנקיבה רצה אחר הזכר – כמו כן באותו מדה שינה המקום עליהם סידורו של עולם. שסדרו של עולם הוא, המטר יורד בתחילה, שהם מים זכרים, ואחר כך התהום עולה, שהוא מים נקבות; ברם הכא נבקעו כל תהום רבה, שהם מים נקבות, בתחילה, ואחר כך וארובות השמים נפתחו, שהם מים זכרים.
תולדות יצחק בן אברהם – להג"ר יצחק בן הג"ר אברהם כ"ץ – נדפס ב'פרנקפורט דאדרה' שנת תנ"א, ונדמ"ח תשנ"ו