כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ (ו,יב')
הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר. יש ליתן את הדעת מדוע נקט הכתוב דוקא בשר. הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר. והרי יכול לומר השחית כל אדם או השחיתו כל הבריות וכו'. אלא יש לומר כי ההשחתה מן הבשר היא, ולא מן הנשמה. שהנשמה היא ממה שנפח בו הבורא ית', ככתוב [בראשית ב,ז'] וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, ולכן ההשחתה היא לא מרוח אפיו של ה' ית' אלא מצד הבשר, וכפי שנאמר בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר. [בראשית, ו,ג']. וכן נאמר [בהאזינו, לב,ה'] שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם ופירש רש''י, כתרגומו חבילו להון ולא ליה. שחת לעצמו ולבשרו ולא לקב''ה, שההשחתה היא מצד הבשר ולא מצד הנשמה הטהורה שנפח בו הבורא ית'. לכן כתיב: כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר.