וַיַּ֥עַשׂ נֹ֑חַ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֹת֛וֹ אֱלֹהִ֖ים כֵּ֥ן עָשָֽׂה (ו,כב')

וַיַּ֥עַשׂ נֹ֑חַ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֹת֛וֹ אֱלֹהִ֖ים כֵּ֥ן עָשָֽׂה (ו,כב')

יש לשאול מצינו במשה שהכתיבה עליו התורה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת-הַמְּנֹרָֽה (במדבר ח,ד'). ומדוע לא תכתב כן בנח כֵּ֥ן עָשָֽׂה את התיבה, כשם שנכתב במשה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת-הַמְּנֹרָֽה.

אלא יש לומר כהמדרש רבה, בראשית רבה (פרשה לו,ד) אָמַר רִבִּי בֶּרֶכְיָה, חָבִיב מֹשֶׁה מִנֹּחַ, נֹחַ מִשֶּׁנִּקְרָא אִישׁ צַדִּיק, נִקְרָא אִישׁ אֲדָמָה, אֲבָל מֹשֶׁה מִשֶּׁנִּקְרָא אִישׁ מִצְרִי, נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים. (דברים לג, א)

ואשר על כן, לעומקו של מקרא יֵאָמֵר: נח שהוא אִישׁ אֲדָמָה נשאר בעולם העשיה. לכן כתיב ביה כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֹת֛וֹ אֱלֹהִ֖ים כֵּ֥ן עָשָֽׂה. והפסיק העניין.

אבל משה שנִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, ממשיכה התורה ומכתיבה עליו כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת הַמְּנֹרָֽה.

לומר לנו שלא נשאר בעולם העשיה, אלא כראוי לאִישׁ הָאֱלֹהִים הוא עולה מעולם העשיה עם השלהבת שעולה מאליה דרך עולם היצירה והבריאה אל עולם האצילות, גבוה מעל גבוה. לכן נאמר בו כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת הַמְּנֹרָֽה. ופירש רש''י שם: כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה מי שעשאה. ומדרש אגדה על ידי הקב"ה נעשית. וכן מובא בתנחומא תיעשה מאליה.

ופירוש הדברים שלא הצריכו הכתוב את משה לעשות את המנורה, כי הוא איש האלהים ולא איש האדמה. ואע''פ כן נקראת על שמו, כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת-הַמְּנֹרָֽה, שרצה לעשותה, ונאנס על פי הדיבור, ומעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.