כִּי-מַיִם עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ (ח,ט')
יש לשאול, לכאורה מה נתינת טעם יש כאן, והרי יונה תמיד תשוב אל קינה. אלא נתינת טעם יש כאן מדוע לֹֽא-מָֽצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ, וכן מדוע שבה ללא טרף בפיה. כִּי-מַיִם עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.
ורמז יש כאן לְמַּה שנאמר באחרית הימים, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. ולעת כזאת אין מנוח לכף רגלה של היונה הנמשלת לישראל, כי לעת כזאת חכתה וצפתה להתייגע בעמלה של תורה. וכן אין צורך בטרף בפיה כי לעת כזאת כל פה לך יודה.