מאא"ז הג"ר אלעזר פייבל תאומים זצ"ל אב"ד פשעמישלא – זקינו של הברוך טעם: למה בנו דור הפלגה המגדל כ"ז מילין

הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל (בראשית יא, ד).

איתא בילקוט (רמז סב) שהמגדל בנו אותו גובה כ"ז מילין ועומק היה לו וכו'.

והוא פלאי טעמא בעי, למה בנו דור הפלגה המגדל כ"ז מילין דוקא, לא פחות ולא יותר.

ויש לומר, דאיתא במפרשים (עי' ילקוט ראובני ערך מטטרון בשם הציוני), דדור הפלגה עבדו למטטרון, והוא עומד על משמרתו לפקוד בכלל גלגל חוזר, והוא גלגל התשיעי. [תגנת אגוז להגה"ק ג'יקאטיליה (חלק שני): גלגל גבולי "מליג מלד מליג מלד" פרוסס מטטרון]

והנה עפ"י החשבון, היקף של גלגל חוזר הוא נ"ד אלפים שנה.

הא כיצד. דהנה כתב רמב"ם (הל' יסודי התורה פ"ג ה"א) שיש ט' גלגלים, והם שחז"ל מכנים רקיעים. וידוע שמן הארץ ועד הרקיע מהלך ת"ק שנה, ועוביו של רקיע מהלך ת"ק שנה, וכן בין כל רקיע ורקיע (חגיגה יג ע"א). נמצא מן הארץ ועד סוף גלגל הט' – ט' רקיעים וט' אוירים – מהלך ט' אלפים שנה. וכשם שיש רקיעים ואוירים למעלה מן הארץ, כך יש מתחת לארץ, ונמצא רחבו של גלגל חוזר י"ח אלף שנה. וכיון שהעולם עגול ככדור, קיימא לן כל שיש ברחבו טפח יש בהיקפו ג' טפחים, נמצא היקפו של גלגל חוזר נ"ד אלפים שנה.

ואיתא ביפה תואר (שמות רבה יט, ח), מה שאמר אברהם להקב"ה: אם אין אתה נותן לי בית המקדש שהוא ת"ק אמה על ת"ק אמה, אין אתה נותן לי כלום. וכי מה יתרון לו בת"ק אמה זו דוקא? פירשו, משום שאותן ת"ק אמות הוא כנגד ת"ק שנה שבין הארץ לרקיע. הרי שכל אמה כנגד שנה.

מעתה צא וחשוב, כ"ז מילין – למיהוי אלפים אמה – הם נ"ד אלפים אמה. ולמ"ש, דעבדו דור הפלגה למטטרון, והוא המנהיג של גלגל חוזר שהיקפו עולה נ"ד אלפים שנה, כן עשו ג"כ למגדל גובה נ"ד אלף אמה, כנגד נ"ד אלף שנה. ודו"ק היטב פחדו"ח.

הוספת חתנו הג"ר שלמה מפינטשוב, זקינו של הגה"ק בעל תפארת שלמה, בספרו ויקהל שלמה (ליוורנו תקמ"ו, פרשת ויצא):

ועפ"וז אפשר לפרש מה שיסד הפייטן ביום שני דסוכות: "כֹּרֶן הָשְׁתָּה בְּאֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, חָרְבָה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת, דּוֹד יִטְנֶה קַשּׁוֹת שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אַמּוֹת, קְצוּבָה עַל שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אַמּוֹת". וכל הנוגע בו יתמה, למה יהי' קובע הקב"ה בית המקדש לעתיד מדה בחבל כזה דוקא. והא דבר הוא.

לדברי היפה תואר אותן ת"ק אמות של בית המקדש הוא כנגד ת"ק שנים שבין שמים לארץ.

ואיתא במדרש שוחר טוב (מזמור קמח): "הללו את ה' מן השמים" (תהלים קמח, א), מכאן שאין אלא שלשה שמים.

ואיתא בחגיגה (יב ע"ב): ז' רקיעים – וילון אינו משמש כלום וכו', זבול שבו בית המקדש של מעלה וכו'. והנה לדעת הש"ט דיש רק ג' רקיעים, א"כ בית המקדש של מעלה באמת קובע ברקיע ג'.

והנה לעתיד יקים הקב"ה בית המקדש של מעלה, מקדש ה' אשר כוננו ידיך, מטה לארץ (רש"י ראש השנה ל ע"א, וסוכה מא ע"א).

מעתה צא וחשוב, מהארץ עד בית המקדש שלמעלה הוא ג' אלפים שנה, דהיינו ג' רקיעים וג' אוירים. לכן יהי' מקדש דלעתיד ג' אלפים על ג' אלפים, כל אמה כנגד שנה. ודו"ק.