וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל-הָאָרֶץ וגו' (ז,יב')
פירש רש"י ולהלן הוא אומר ויהי המבול, אלא כשהורידן הורידן ברחמים שאם יחזרו [בתשובה] יהיו גשמי ברכה, וכשלא חזרו היו למבול.
ועל דרך הלשון, נרמזו דבריו של רש''י שהורידן ברחמים, על ידי הניקוד של הַגֶּשֶׁם שהוא בסֶגול, הוא הניקוד של שם ה' בספירת החֶסֶד. כזה: יֶ'הֶ'וֶ'הֶ'. ולכן יש מקפידים לאמרו בתפילה בסגול. משיב הרוח ומוריד הַגֶּשֶׁם.
וגם האומרים אותו בקָמָץ, ומוריד הַגָּשֶׁם, אע"פ שקמץ יכול להידרש כיד קמוצה, הרי מאידך רומז הקמץ על רחמים גמורים מעולם האצילות, שם ספירת הכתר המנוקדת בקָמָץ כזה: יָ'הָ'וָ'הָ', מקור שפע הברכה.
ולעומקו של מקרא יֵאָמֵר, זה שרמז רש"י (לקמן ח,ב') בפסוק וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן-הַשָּׁמָיִם. ופירש"י מאי וַיִכָּלֵא, כמו בפסוק [תהלים מ,יב'] אַתָּה ה' לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי. וכאומרו: בגשם נאמר וַיִכָּלֵא, מרוב תשוקתו לירד. אך לא כן תנהג ברַחֲמֶיךָ המתגוללים עלי, אותם לֹא תִכְלָא מִמֶּנִּי, מרוב תשוקתי אליהם.