דרשת וַיְשַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה (ח,ח')
יש ליתן טעם, מדוע נאמר הַיּוֹנָה בה"א הידיעה. בשלמא הָעוֹרֵב, נאמר בה"א הידיעה שאפשר לומר הוא העורב המיוחד לשליחות אחרת אצל אליהו הנביא, וכנ"ל. אלא הַיּוֹנָה בה"א הידיעה מדוע נאמר.
ויש לומר, היא הַיונה המשולה לכנסת ישראל, כמובא בחז"ל (ברכות נג עמ' ב') דמתילי כנסת ישראל ליונה דכתיב (תהלים סח, יד) כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ. מה יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה אף ישראל אינן ניצולין אלא במצות.
ומכיון שלא ברא הקב"ה את העולם אלא בשביל ישראל, חזקה על היונה שתעשה את שליחותה לבשר על הצלת העולם, באשר נמשלה לכנסת ישראל.
ועוד יש לומר, כשם שנאמר בעורב ה"א הידיעה על שם שליחותו העתידה אל אליהו הנביא, כן נאמר היונה בה"א הידיעה, על שם שליחותה העתידה לדוד המלך, היא היונה אשר תעשה שליחותה להציל את דוד המלך כמבואר במסכת סנהדרין צה. וכעין זה נאמר בזוה"ק פרשת שלח קס"ד עמ' ב', היא היונה העתידה להישלח לשים עטרת פז על ראשו של מלך המשיח, משיח בן-דוד.
ובשימת לב נכתבה היונה שש פעמים בפרשה. ועל דרך הצח יֵאָמֵר: חמש פעמים כנגד ה' אותיות שבמילה ישראל, ופעם אחת נוספת כנגד משיח בן דוד כנ"ל אשר עתיד למלוך על ישראל בב"א.
או כלך לדרך זו, חמש אותיות שבמלה "היונה" הכתובה שש פעמים הם כנגד ה' חומשי תורה וששה סדרי משנה שנתנו לישראל, לומר לך כעין מה שאמרו מה יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה אף ישראל אינן ניצולין אלא בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ. ובזה הם מצילין את כל העולם כולו. וזה שנאמר: לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם (ח,ח) ולא הֲחַסְרוּ וכו'. שאין מים אלא תורה ואין חיסרון ח"ו כלל בתורה, ומה שאמר הֲקַלּוּ כוונתו בזה למה שאמר דוד המלך ע"ה בתהלים (כט) קוֹל ה' עַל-הַמָּיִם. ששלח את היונה לראות אם כבר נשמע קול ה' על המים, לרחם על ברואיו. לכן נאמר הֲקַלּוּ, שהן אותיות קול ה'.
ובמסכת ברכות (כט.) למדו מכאן שבע ברכות בתפילת עמידה של שבת, שנאמר במזמור זה שבע פעמים קול ה'. וכך נאמר שם: הני שבע דשבתא כנגד מי א"ר חלפתא בן שאול כנגד שבעה קולות שאמר דוד על המים.
ועוד יש לומר, שלכן לא מצאה היונה מנוח לכף רגלה אלא ביום השבת. שאז נשמע קול ה' על המים. וכפי פיוטו של ר' יהודה הלוי, יונה מצאה בו מנוח, ושם ינוחו יגיעי כח.
ועל דרך הרמז והסוד, מובא בספר שרשי השמות להרב רבי משה זכותא, כי יש שם קדוש של קיבול תפילות והוא: ז ק ט י ומְכֻוָּן נגד שומע תפילה בצירוף עם אותיות יהו'ה. כזה:
יֵ הֵ וֵ ז ק ט י הֵ
ולא נתפרש מקורו. והנראה לומר לעומקו של מקרא כי שם ק' זה ז ק ט י מקורו בפסוק בפרשתנו: וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ. והוא מיוסד על נוטריקון:
זַיִת קַלּוּ טָרָף יוֹנָה
ונדרש לענין תפילה, שנאמר בְּפִיהָ. ואע"פ שהנוטריקון אינו כסדר התיבות שבפסוק, הרי הן כ"רצוא ושוב" של המלאכים המביאים את התפילות לפני כסא הכבוד.
ועל דרך הצח, שם זה מסוגל לקבול תפילות כפי ששמע הקב"ה תפילת היונה לקבל מזונותיה כאשר נשלחה על פני המים. ונאמר ביונה לעת ערב, כפי הפסוק "תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב". (תהלים קמא, ב').
ועוד נראה לומר, שכתוב וישלח את היונה ג' פעמים כנגד ג' בתי מקדש. ולכן בראשונה ובשניה לא מצאה מנוח לכף רגלה, ובפעם השלישית לא נזדקקה לשוב אל התיבה כי מנוח הוא לה באלף השביעי. וזה שכתוב (ח,יב) וַיָּיחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיְשַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה וְלֹא-יָסְפָה שׁוּב-אֵלָיו עוֹד. ולכן כתוב וַיָּיחֶל. שלעת כזאת אנו מייחלים.
ועוד יש לומר וְלֹא-יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד, לא יספה לא פסקה. שׁוּב אֵלָיו אל בן זוגה אל הקב"ה. עוֹד עד בוא משמיע שלום מבשר טוב. וכמובא בהלכות תשובה להרמב"ם (פרק ז' ה"ה) אין ישראל נגאלים אלא בתשובה.