וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ (ח,ט').
לכאורה קשה, שהרי יונה חוזרת תמיד לקינה, ומה לו לשלוח ידו. אלא כפי שאמרו נח מקטני אמנה היה, והיה מתערב במעשה ההשגחה. ובאוה"ח הק' מצינו שחשש שֶׁעֲיֵפָה היא ותפול למים. והם הם הדברים. וכנגדו אברהם אבינו שלא רק שלא התערב בעניני ההשגחה במעשה, אלא אפילו לא הרהר אחריה.