מעשים בכל יום בתפילות חוה"מ שאי מי מהמתפללים מבקש להתחיל בהקפות באיחור, כגון שהאריך בהלל, והציבור כבר סיימו להקיף, והחזן מחזיר הס"ת למקומו, והברירה לפניו אם להקיף את החזן שהס"ת בידו, או שיקיף את הבימה ללא ס"ת.
הנה בטור (סי' תרס) כתב 'ונוהגין להקיף התיבה פעם א' בכל יום, ומעלין ס"ת על התיבה כשמקיפין אותה וביום השביעי מקיפין אותה ז' פעמים זכר למקדש'. וכ"ה בשו"ע (שם ס"א) 'ונוהגים להעלות ספר תורה על הבימה ולהקיפה' וכו', וזכר למקדש הוא שהיו מקיפין את המזבח, וכמש"כ הט"ז (סק"א), וסיים 'ועכשיו עושין היקף לבימה שיש בה ס"ת דוגמת המזבח', עיי"ש. והמ"ב (שם סק"א) הוסיף וכתב 'ס"ת על הבימה וכו', שהיא נשארת לנו במקום מזבח כדאיתא בגמרא (מגילה לא:) שהשיב הקדוש ברוך הוא לא"א שכל זמן שיהיו קוראין בניך לפני בסדר הקרבנות מעלה אני עליהן כאלו מקריבין לפני וכו', ע"כ. ולא נתבאר היטב אם הבימה היא לנו במקום המזבח, או שהס"ת שקורין בו הוא לנו במקום המזבח.
אכן מקורו של המ"ב הוא בביאור הגר"א כמש"כ בשעה"צ, ועיי"ש בביאור הגר"א שהקדים וכתב 'ומקיפין את הס"ת שהיא נשארת לנו במקום מזבח כמ"ש בסוף מגילה' וכו', ומשמע שהס"ת היא לנו במקום המזבח, וכמ"ש במגילה שהקריאה בה עומדת לנו במקום קרבן. ועיין עוד בביאור הגר"א שם שציין גם לדברי הילקוט שמעוני (תהלים סוף רמז תשג) שאמרו שם: 'ואסובבה את מזבחך ה', כדתנינן בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת וכו', הא תינח בזמן שיש מזבח, בזמן הזה חזן הכנסת עומד כמלאך האלקים וס"ת בזרועו, והעם מקיפין אותו דוגמת מזבח, ע"כ. וגם מלשון זה משמע שמקיפין את החזן שהס"ת בידו דוגמת מזבח.
אכן מלשון הט"ז הנ"ל משמע שעושין היקף לבימה שיש בה ס"ת, ותרתי בעינן, בימה וס"ת שעליה, והביכורי יעקב (שם סק"א) כתב לבאר את דברי הט"ז 'והטעם בזה, כיון שקריאת הפרשיות של קרבנות היא בזמן הזה כהקרבת קרבנות, א"כ הס"ת עושה להבימה דוגמת המזבח שקרבין עליו הקרבנות'. כלומר שהבימה היא דוגמת המזבח, והס"ת דוגמת הקרבנות שעליו, בחינת 'ונשלמה פרים שפתינו'. ומטעם זה כתב שהס"ת הוא לעיכובא, שאין הבימה דוגמת מזבח אלא בהיות הס"ת עליה, וכמו שמסיק שם: 'ולכן נ"ל שראוי שהספר תורה יהיה על הבימה עד שהקיפו כל הקהל', עיי"ש.
מאידך הבן איש חי (ש"ר האזינו טו) כתב שהבימה עיקר ואין הס"ת מעכב, וז"ל: 'ההקפות בלולב בכל ימות החג יוכל להקיף את התיבה שבבית הכנסת אע"פ שאין עליה ס"ת, דאין הנחת ס"ת על התיבה מעכבת בדבר ההקפות, כי העיקר לפי הסוד בזה הוא התיבה' [ושאלה זו שאל הבא"ח את מהר"א מני, ראה מכתב מאליהו הוצ' אהבת שלום עמ' קמט, והשיב לו שאם לא נמצא ס"ת על התיבה אינו מעכב, ועיי"ש גם לענין ההקפות בשמחת תורה]. ולפי פשוטם של דברים למדנו שהבימה דוגמת מזבח והס"ת דוגמת קרבנות הקרבין עליה, וכשם שמזבח איקרי אף כשאין הקרבן עליו, כמו"כ התיבה שמניחין הס"ת עליה לקרות בו הוא דוגמת מזבח אף כשאין הס"ת עליו.
וראה גם בכה"ח (שם אות ו) שכתב שהס"ת שמניחין על התיבה אינו אלא מנהגא בעלמא [וכלשון השו"ע 'נוהגים להעלות ס"ת על הבימה ולהקיפה', וגם הכותרת שסידר השו"ע לסימן זה הוא 'סדר היקף הבימה'] ולפי דברי האר"י ז"ל אין צריך. ושם (אות א) הביא שהרמב"ם בפ"ז מלולב הכ"ג כתב רק שמניחין תיבה ומקיפין ולא הזכיר ס"ת, ושגם בשער הכוונות (דף קה ע"ג) לא הזכיר שצריך להעלות ס"ת על התיבה ולהקיף, עיי"ש.
ומעתה בנידון הנ"ל אם האריך בהלל ובא להקיף כשכבר מחזירין הס"ת למקומו, לדברי הגר"א לכאו' יקיף הס"ת שביד החזן, ולדברי האר"י כמובא בבא"ח וכה"ח יקיף התיבה, ולביכו"י בדעת הט"ז אפשר שימתין לקריאת התורה ויקיף הבימה שהס"ת עליה