בזוהר הקדוש (הובא ביסוד ושורש העבודה, שער האיתון פרק ט"ז) מבואר שיום שמיני עצרת הוא יום שמחת תורה, ומעטרין לספר תורה וכו'. והנה הזוהר הק' נתחבר בארץ ישראל, ובמערבא לא היו מסיימין את התורה בכל שנה אלא בשלש שנים, ולכאו' נראה מזה שענין שמחת התורה אינו שייך רק להשלמת התורה אלא לעצם יום שמיני עצרת. ואכן ביסוש"ה שם כתב ע"פ דברי הזוה"ק שראוי לעשות הקפות גם ביום שמיני עצרת בחו"ל, [אע"פ שאינו יום השלמת התורה], וכן נהגו קהילות החסידים וחלק מהספרדים בחו"ל ע"פ הסוד.
אך הנה בספר חילופי מנהגים שבין בני ארץ ישראל לבני בבל (נדפס בסו"ס ים של שלמה על ב"ק, והוא חיבור קדום מזמן האמוראים או הגאונים) איתא (אות מ"ח), 'בני בבל עושים שמחת תורה בכל שנה ושנה בחג הסוכות וכו', בני ארץ ישראל אין עושים שמחת תורה אלא לשלש שנים ומחצה וביום שישלימוהו', ויל"ע.
הרב יהודה שלמה שטראוס