מטבע הלשון בתפילת חג הסוכות הוא ותתן לנו ה' אלקינו באהבה וכו' את יום חג הסוכות הזה - בלשון רבים. ובפשוטו הוא ע"ש הכתוב: "חג הסכות שבעת ימים לה". (ויקרא כג, לד). וצ"ב מדוע מסכת סוכה העוסקת בהל' סוכה נקראת בלשון יחיד.
ואף אמנם דהמסכתות לא נקראו בהכרח כלישנא דקרא ממש, וכגון מס' יומא, מ"מ עי' בתרגום אונקלוס עה"כ "אך בעשור לחודש וכו' יום הכיפורים הוא". (שם, כג, כז) שפי' יומא דכיפוריא, ולכך נקראת שם המסכת - יומא. ומסכת פסחים נקראת בלשון רבים אף שבתורה שם החג כתוב בלשון יחיד, כדכתיב "ובחודש הראשון בארבעה עשר יום לחודש פסח לה". (במדבר כח, טז) וצ"ל דהטעם הוא מפני שהמס' עוסקת בעניני פסח ראשון ופסח שני. אולם מס' סוכה שנקראת עפ"י לישנא דקרא, יל"ע כנ"ל מדוע לא נקראת מסכת סוכות כפי שמופיע בקרא. וצ"ע.
ואולי אפש"ל עפמש"כ ב'טעמא דקרא' (שם ויקרא כג, לד) שביאר דהא דכתיב חג הסכות שבעת ימים לה' - בכתיב מלא, כי הוא שם החג. ועפמש"כ הרמ"א (סי' תר"ל, ה) דמצוה לעשות מחיצות שלמות ולכן שם החג נקרא סכות מלא. והא דכתיב להלן (כג, מב) ב' פעמים בסכת חסר - ועי' בסוכה ו: דדרשינן מיני' לענין דפנות הסוכה הוא לענין הלכות כשרות הסוכה. עיי"ש. ולפי"ז י"ל דשם המסכת סוכה שעוסקת בהל' כשרות הסוכה הוא עפ"י מה דכתיב בקרא בסכת חסר ולא ע"ש החג. ויל"ע.