בגמרא תענית (דף כא:) אמרו, 'רבי יוסי אומר לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו. שכן מצינו בהר סיני שכל זמן שהשכינה שרויה עליו אמרה תורה 'גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא', נסתלקה שכינה ממנו אמרה תורה, 'במשוך היובל המה יעלו בהר'. וכן מצינו באהל מועד שבמדבר, שכל זמן שהוא נטוי אמרה תורה 'וישלחו מן המחנה כל צרוע', הוגללו הפרוכת, הותרו זבין והמצורעים ליכנס שם'.
ואמר הרה"ק מרוז'ין זי"ע שכעין זה יש גם בסוכות. דהנה לפעמים קובעים את הסוכה בחצר וברפת בקר, אשר כל השנה עומדים שם הבהמות, ועתה בסוכות כשהאדם מעמיד שם את סוכתו מקבל המקום קדושה גדולה, קדושת הסוכה, כי על ידי שהאדם נכנס לסוכה על ידי כן מתקדש המקום.
והענין מה שנקט הלשון בדוקא 'רפת בקר', שכן זהו העבודה של סוכות שיבטל את דעתו לגמרי להשי"ת כמו שנתבאר, והביטול צריך להיות עד כדי כך שירגיש כאילו הוא בהמה שאין לה שום דעת.
ומצאנו כעין זה, דהנה בגמרא סוכה (דף מז.) אמרו לגבי הישיבה בסוכה בשמיני עצרת בחוץ לארץ, 'מיתב כולי עלמא לא פליגי דיתבינן, כי פליגי לברוכי, למאן דאמר שביעי לסוכה ברוכי נמי מברכינן, למאן דאמר שמיני לזה ולזה ברוכי לא מברכינן. אמר רב יוסף, נקוט דרבי יוחנן בידך, דרב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור איקלעו בסוכה בשמיני ספק שביעי, מיתב הוו יתבי ברוכי לא בריכי. ודילמא סבירא להו כמאן דאמר כיון שבירך יום טוב ראשון שוב אינו מברך, גמירי דמאפר אתו'.
ופירש רש"י, 'גמירי דמאפר קאתו, למדתי מרבותי שהם באו מן האפר, שבהמותיהם רועות שם, ולא ישבו בסוכה כל ימי החג'.
וטעם הדבר מה שבטלו מצות סוכה ולא ישבו בסוכה כל ימי החג, מבאר הביכורי יעקב (סי' תר"מ) באריכות, שלאחר שהתעלו כל כך בימים הק' בראש השנה ויום הכיפורים, רצו להתבודד מבני אדם, ומשום כן יצאו לאפר.
אך לעניננו יש לפרש, דהנה על הפסוק (תהלים לו, ז) 'אדם ובהמה תושיע ה'' אמרו בגמרא (חולין ה:) 'ואמר רב יהודה אמר רב, אלו בני אדם שהן ערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה', ופירש רש"י 'שהן ערומים בדעת כאדם הראשון, ומשימין עצמן כבהמה דכאי רוח'. ונמצא שהדרך של התיקון של חטא אדם הראשון שהיה עץ הדעת, הוא אכן על ידי ביטול הדעת, שמשימין עצמם כבהמה.
וכמו כן אותם אמוראים קדושים יצאו לאפר כדי לבא שם לידי ביטול הדעת, וכענין שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים עג, כב) 'ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך', שביטל את דעתו כאילו הוא בהמה. וכמו כן יצאו הם לאפר לראות כיצד הבהמות בטלות לאדוניהם, וכך בקשו גם הם לבטל את עצמם להשי"ת בביטול הגמור, ורק אז נכנסו אל הסוכה.