והנה הדין הוא שהסוכה צריכה להיות מסוככת באופן שהכוכבים נראים מתוכה, כמו שנפסק בשולחן ערוך (סימן תרל"א ס"ג) 'דרך הסיכוך להיות קל, כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים'.
וטעם הדבר הוא, לפי שסוכה מלשון ראיה, מלשון 'סוכה' ברוח הקודש, והיינו שענין הסוכה הוא שירים האדם את עיניו, וכענין שנאמר (תהלים ח, ד) 'כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה', וכך יבוא לידי הידיעה 'כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי' (שם לט, יג).
וכן מבאר בפרי מגדים (א"א סק"ב) וז"ל: 'ויראה דלכתחילה [צריך] שיהא כוכבים נראים מתוכו, שיזכור מי ברא אלה ולהיות גר בארץ, כמו שנאמר ירח וכוכבים אשר כוננת'. ועל פי זה כתב לחדש חידוש להלכה, שמה שצריך שיהיה נראה הכוכבים מהסוכה, 'אפשר די בכל הסוכה במקום אחד סגי, כדי שיזכור מי ברא אלה ולהיות גר בארץ. משא"כ בפסול שאין גשם יכול לירד, למאן דאמר דפסולה, כל שיש ד' טפחים סכך פסול מיקרי'.
ונמצא שמבואר בדברי הפרי מגדים, שכאשר יושבים בסוכה צריכים לבא לידי ההכנעה לפני השי"ת.