להושענא רבה
מאא"ז הג"ר אריה ליב פישלס זצ"ל הנ"ל
כתב מהר"ר הירץ ז"ל בסידורו, בברכה ראשונה של תפלת שמונה עשרה: "מלך עוזר ומושיע ומגן" – "מלך" כנגד ראש השנה; "עוזר" כנגד עשרת ימי תשובה, על דרך "הבא לטהר מסייעין אותו" (יומא לח ע"ב); "ומושיע" כנגד יום הכיפורים; "ומגן" כנגד הושענא רבה.
וזוהי כוונת מה שדרשו על "ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד" (תהלים כז, א) (ויקרא רבה פכ"א ס"ד): "אורי" – בראש השנה, ו"אור" בגימטריא יצחק עם הכולל; "וישעי" – זה יעקב, כנגד "ומושיע", והוא ביום הכיפורים; "ממי אפחד" – בהושענא רבה.
וכתבו חכמי האמת... אברהם בהושענא רבה, שהוא חסד ורחמים גמורים, והוא גמר החתימה ביום כ"א לתשרי; ואברהם ראש לכ"א דורות מאדם הראשון (אבות פ"ה מ"ב).
ושמעתי בשם הרב הגדול מהר"ר ארי' ליב נר"ו, ר"מ ואב"ד דק"ק קראקא, שפירש בזה כוונת הגמרא (פסחים קיז ע"ב): "והיה ברכה" (בראשית יב, ב) – יכול יהוחותמין בכולן? תלמוד לומר "והיה ברכה" – בך חותמין. ירצה לומר: ביום הושענא רבה הוא גמר החתימה, ואותו יום נקרא "מגן", ואברהם נקרא "מגן אברהם". ואם כן שפיר קאמר "בך חותמין" – שעיקר החתימה ביום הושענא רבה, והוא כנגדך.
מספר נחמות ציון הנ"ל (ח"ד, דרוש יא).
מאמר זה הובא גם בספר יואל משה על העשרה מאמרות (להג"ר משה הלוי סגל, אם כל חי ח"ב סימן לב הערה ז), שנדפס ב'אמשטרדם' שנת ת"ט – קודם שנתקבל רבינו בקראקא – בשם "מ"ו מהר"ל [ר' אריה ליב] מלבוב"; וכן הובאו שם עוד מאמרים בשמו. ונראה שישב בצעירותו בלבוב אצל חמיו הג"ר אפרים פישל אב"ד לבוב, ועל שמו נקרא "ר' ליב פישל'ס".