והנה מצות סוכה נקרא בדברי חז"ל 'מצוה קלה', וכמו שאמרו (ע"ז ג.) 'מצוה קלה יש לי וסוכה שמה'. ואמרו שם, 'ואמאי קרי ליה מצוה קלה, משום דלית ביה חסרון כיס'.
ומדקדקים העולם מה הכוונה 'דלית ביה חסרון כיס', הרי הרבה אנשים מוזילים הון רב עבור מצות סוכה ונוי סוכה, ולמה זה נחשב למצוה שאין בה חסרון כיס.
ויש לבאר על פי מה שנתבאר לעיל, שכאשר האדם נכנס לסוכה, עליו לבא לידי ההכרה והידיעה שכל מה שיש לו הכל בא מאת ה', 'כי ממך הכל ומידך נתנו לך'. ואז ירגיש שהגם שהוציא מעות רב עבור קיום המצוה, בכל זאת אין זה בגדר 'חסרון כיס', לפי שכל מה שיש לו קיבל רק מאת ה'.
ולכן צריכים להיות הסוכה 'באספך מגרנך ומיקבך' (דברים טז, יג) - 'פסולת גורן ויקב' (רש"י). דהנה גורן ויקב מביאים את האדם לידי דעת, כי הן הדגן מביא את האדם לידי הדעת, {וכמאמר חז"ל (ברכות מ.) אין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן}, וכן היין מביט לידי פקחות, {וכמאמר חז"ל (יומא עז) חמרא וריחני פקחין}. ולכן צריך להיות הסוכה דווקא מ'פסולת גורן ויקב', היינו שיבא לידי ביטול הדעת, כי תכלית הידיעה שלא נדע, ואו אז יזכה לשכרן של מצוות שמקבלים כאמור דווקא על ההכנעה.