אמרו במדרש (תנחומא, וירא ד) שהקב"ה א"ל לאברהם 'אתה אמרת והשענו תחת העץ אני נותן להם מצוות סוכה'. שבזכות ה'הכנסת אורחים' של אברהם אבינו זכינו למצוות סוכה. ויש מפרשים שזה מה שרימז לנו רש"י הק' במה שפירש 'תחת העץ'. 'תחת האילן'. לרמז על מצוות סוכ"ה שבגימטריא איל"ן.
ושמעתי בענין זה מאמר נפלא מאבי מורי שליט"א, שהנה אף ש'המצטער פטור מן הסוכה', ובשעת ירידת גשמים פטורים מן הסוכה, ואמרו בירושלמי שהמקיים המצוה כשהוא פטור, הוא נקרא הדיוט, אבל 'חסידים ואנשי מעשה וצדיקי קמאי' היו יושבים בסוכה גם בשעת הגשמים, והיו אומרים שטוב להם להיקרא הדיוט לפני השי"ת, ובלבד שלא יצאו מהסוכה.
ולבאר הענין מה שהידרו כל כך במצוה זו לקיימה גם בשעת ירידת הגשמים, אף ש'אונס' רחמנא פטריה, ביאר אבי מורי שהצדיקים הללו הרגישו שאמנם 'המצטער פטור מן הסוכה', וכאשר יורדים גשמים הרי זה בכלל המצטער, אבל לצאת מהסוכה ולאכול בבית היה זה להם צער יותר גדול, ומשום כן היו יושבים בסוכה גם בשעת הגשמים.
והטעם מה שראו הנהגה זו ב'מצות סוכה' דייקא, יותר מבשאר מצוות, ביאר אבי מורי, שהרי למצות סוכה זכינו בזכותו של 'אברהם אבינו', ואברהם אבינו מסר נפשו לקיים מצות הכנסת אורחים אף שהיה אז בצער גדול מחמת המילה, עד כדי כך שכדי שלא יצטער הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה, כדי שלא להטריחו באורחים, אולם אז ראה השי"ת שצערו של אברהם במה שאינו יכול לקיים מצות הכנסת אורחים, גדול מצער המילה, ולכן שלח לו האורחים, ומשום כן הידרו לקיים מצות סוכה גם במקום צער, לפי שהצטערו כשאי אפשר לקיים המצוה.