מתוך שיעור שנאמר בקלויז הגדול דחסידי באיאן - ליל הושענא רבה תשפ"ב
מרן אדמו"ר שליט"א דיבר בקדשו - בשבת קודש לאחר התפילה - על הפסוק שאמרנו בקהלת, 'הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל'. ראשית ביאר שזה רומז על הבל פיהם של בני ישראל באהבה ואחווה ובמקהלות.
וזאת עפ"י דברי הרה"ק מרוז'ין זי"ע, שהטעם ש'ענני הכבוד' היו דווקא ב'זכות אהרן', מחמת שהוא גרם בהיותו 'אוהב שלום ורודף שלום' לאחדות כזו בין בני ישראל, עד שמגודל אהבתם נתחברו יחד הבל פיהם ונתאחדו להיותם 'ענני הכבוד'. ולכן בסוכות שהוא זכר לענני הכבוד אומרים פסוק זה.
גם הביא דברי המאור ושמש שרומז על הבל היוצא מפיהם של בני ישראל בעת עסקם בתורה ובתפלה במקהלות.
והוסיף על זה אדמו"ר שליט"א שבשבת חול המועד יש ענין שלישי של הבל, והוא על פי דברי הגמרא הידועים במסכת חגיגה (כו:) 'שמגביהין את השלחן, ומראין בו לעולי רגלים את לחם הפנים, ואומרים להם, ראו חיבתכם לפני המקום, סילוקו כסידורו, דאמר רבי יהושע בן לוי, נס גדול נעשה בלחם הפנים, כסידורו כך סילוקו, שנאמר (שמואל א כא ז) 'לשום לחם חם ביום הלקחו'.
וכמובא ברדב"ז (שו"ת חלק ו סימן ב אלפים קעח), שהעולי רגלים נתעכבו שם עד לאחר השבת, רק כדי לראות נס זה, המראה את החיבה הגדולה שיש לו להקב"ה לבני ישראל. והבל זה שיצא מן הלחם החם הוא עוד ענין של 'הבל'.
וביאר הכוונה בזה, כי יש להבין מדוע באמת הוצרכו לנס זה, בשלמא הנס שהיה בנר המערבי, שנתנו בה שמן כפי מדת חברותיה והיתה דולקת עד הערב, היה עדות שהשכינה שורה בישראל, ומובן סיבת הנס. אך מה היה מורה הנס של לחם הפנים, שמשום כך הוצרכו לנס זה.
רק הביאור בזה, כי בלשון בני אדם כשרוצים לומר שאחד אוהב את חבירו, ורוצה בטובתו, אומרים שפלוני יש לו לב חם לחבירו (ער האט א ווארעם הארץ צו יענעם). וזה היה הכוונה בנס זה, שהשי"ת רצה להראות שיש לו כביכול לב חם (א ווארעם הארץ) לבני ישראל, שאוהב אותם ורוצה בטובתם, לכן עשה שהלחם שבני ישראל עורכים לכבודו על השולחן, ישאר חם, ובזה מראה את אהבתו לבני ישראל.
ויש להוסיף {ומן הסתם נתכוון לזה}, דהנה רש"י בפרשת וירא (פרק יח פסוק ה) על הפסוק 'ואקחה פת לחם וסעדו לבכם' פירש וז"ל: בתורה בנביאים ובכתובים מצינו דפתא סעדתא דלבא, בתורה 'סעדו לבכם', בנביאים (שופטים יט ה) 'סעד לבך פת לחם', בכתובים (תהלים קד טו), 'ולחם לבב אנוש יסעד'. ומזה מוכח שלחם סועד הלב.
ולפי זה יש לבאר, שלכן דווקא בלחם הפנים נרמז ענין חמימות הלב שיש בין השי"ת לישראל, כיון שמישך שייכא שהלחם סועד הלב, ולכן דווקא לחם חם מורה על חמימות הלב בין השי"ת לבני ישראל.