עיקר עבודת האדם בימים אלו ליפות ולשבח את שמו המושרש באותיות התורה על ידי עמל התורה

ראיתי בספר אמרי פנחס (מהרה"ק רבי פנחס מקוריץ זי"ע), שיום הכיפורים, סוכות, ושמחת תורה, הם כנגד שינוי מעשה, שינוי מקום, ושינוי השם, שהם שלשה סוגי קנינים. והם שלשה אופנים שיכול לשנות עצמו לטובה בקנין עולם למשך השנה.

ומבאר, ש'יום הכיפורים' - הוא 'שינוי מעשה', כי האדם מקבל על עצמו לשנות את מעשיו לטובה. 'סוכות' - הוא 'שינוי מקום', כי האדם משנה את מקומו ועובר מביתו לסוכה. ו'שמיני עצרת ושמחת תורה' - הוא 'שינוי השם', כי ישרא"ל נוטריקון, 'יש ששים ריבוא אותיות לתורה', והיינו שכל אחד מישראל יש לו שורש באות אחד מאותיות התורה, וזה האות זהו בעצם שמו, וזהו 'שינוי השם'.

ויש לבאר דבריו הק' על פי מאמרם ז"ל (ברכות יז.) 'אשרי מי שגדל בתורה, ועמלו בתורה, ועושה נחת רוח ליוצרו, וגדל בשם טוב, ונפטר בשם טוב מן העולם'. ומשמע מדברי הגמרא, ששני הענינים יש להם שייכות, שמי שהוא גדול בתורה, ועמלו בתורה, גדל ונפטר בשם טוב. והיינו שעל ידי שעוסק בתורה הוא מייפה את שמו ששורשו נעוץ בתורה, ולכן כל כמה שהוא יותר מתייגע ועמל בתורה, ע"י כך הוא יותר מייפה את שמו, וזוכה שגדל בשם טוב, ונפטר בשם טוב.

ולכן בשמיני עצרת ושמחת תורה, על ידי שמחת התורה, מייפה ומשבח את שמו המושרש בתורה, וגורם לשינוי השם, ששמו ישתנה לטובה.

והנה איתא בשם הרה"ק מרוז'ין זי"ע, על דברי הגמרא (תענית כא:) 'לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו', דהנה אדם שיש לו בחצירו, איזה צריף קטן מקורה עם קצת תבן, אם יכניס לשם בהמה, הרי זה רפת ומדור של בהמות. ואילו כאשר האדם נכנס לשם, הרי זה סוכה, וכל המקום מקבל קדושת סוכה. ובזה פירש 'אלא אדם מכבד את מקומו', שע"י שהוא מקיים שם מצוות סוכה, היתה ל'מקום' תקומה, והדפנות והסכך מתקדשים, ונהיה כל המקום מכובד, ומקום של השראת השכינה.

ועל פי דבריו הק' יש לפרש דברי האמרי פינחס הנ"ל, ש'שינוי המקום' אין הכוונה רק שיוצא מהבית לסוכה, אלא אותו מקום עצמו שנמצא שם, משתנה למעליותא, כי האדם מוסיף שם קדושה ומשרה שם שכינתו יתברך. והנה מקודם היה זה מדור לבהמת הארץ, ואילו עכשיו האדם מכבד מקומו ונתהפך למקום שיש בה קדושת הסוכה.

וכך הוא גם הכוונה ב'שינוי מעשה' שאותם המעשים טובים עצמם שעשה עד היום, משנה למעליותא, שעושה אותם עם יותר אהבה ויראה, עם יותר שמחה והתלהבות.

וכן הוא גם הכוונה ב'שינוי השם' שהאדם משנה ומייפה את שמו המושרש בתורה, על ידי שגדול בתורה ועמלו בתורה בתוספת קדושה, בבחינת חבוקה ודבוקה בך, על ידי זה גורם שיהיה גדל בשם טוב, ושמו שהיה לו מכבר משתנה למעליותא.