לנעוץ סוף התורה לתחילתה
לנעוץ סוף התורה לתחילתה.
יש לפרש בדרך רמז בהקדם הא דאיתא (אבות פ"ב מ"ה) 'אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד', כי כדי להגיע ליראת שמים צריך מקודם להיות תלמיד חכם. וכמו שפירש האור החיים הק' (ויקרא כו, ג) שאסור לעם הארץ להתנהג בחסידות שיעשה חומרות וגדרים כמנהג החסידים, כי לפעמים יעשה חומרא בדבר שהוא אדרבה עבריין וכו'.
ולפי"ז נראה שזהו שרמזה התורה בסוף התורה דייקא, 'לכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל', לרמז דדוקא אחר שילמד תורה לבסוף יבוא לידי יראת חטא.
אמנם מצד שני, ידוע הא דאיתא (אבות פ"ג מ"ט) 'כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת'. וא"כ כדי שתתקיים התורה בידו, צריך האדם להזהר שיהי' לו יראת שמים, וזהו גלגל החוזר כי כדי שיתקיים לימודו בידו צריך ליראת שמים, וליראת שמים אמתיות יכולים לזכות רק אחר הלימוד התורה הק'.
וא"כ יש לומר דזהו ההמשך בין סוף התורה לתחילתו, דאה"נ דיכולים לזכות ליראה רק בסיום לימוד התורה, אמנם כדי שיתקיים התורה בידו לזה צריך מקודם ליראה. ולזה דוקא אחר שיש לו כבר היראה אז יכול באמת להתחיל ללמוד.
ולכן מתחילין התורה אחר שמסיימים ולכל המורא הגדול, לרמז שרק אחר שיש לו מורא גדול, אז יכול להתחיל את התורה וללמוד, ואז יתקיים בידו בעזרת השם יתברך.