הושענא בזכות קיום המצוות לשמה
הושענא יחידה לייחדך.
כאשר הקב"ה הוא זה אשר דן את האדם, ולא שליחיו, אזי פשוט שהאדם יוצא זכאי בדין.
ולכך עמד דוד וביקש 'מלפניך משפטי יצא' (תהלים יז, ב), היינו מלפני הקב"ה בעצמו. וכן הוא אומר (תהלים קמו, י) 'זכות ומישור לפני כסאו', היינו שלפני כסא הכבוד עצמו, הכל הוא זכות ומישור.
ויש לפרש 'הושענא יחידה לייחדך', שאנו מבקשים מהקב"ה שיתנהג עמנו באופן מדה כנגד מדה, כפי שאנו 'לייחדך', עובדים את השי"ת לשמה, בכונה לעשות נחת רוח לפניו, ואין לנו מחשבות זרות, כן לא יכנס זר לדיננו, ו'יחידה לייחדך', הקב"ה בעצמו ידין אותנו.
והיינו דאמרו חז"ל (פסחים נ.) 'רבא רמי, כתיב (תהלים, נז, יא) 'כי גדול עד שמים חסדך', וכתיב (תהלים קח, ה) 'כי גדול מעל שמים חסדך', הא כיצד, כאן בעושין לשמה, וכאן בעושין שלא לשמה'.
הכוונה, שמי שעובד את השי"ת לשמה, זוכה ש'מעל השמים' הוא דינו ומשפטו, היינו שהקב"ה בעצמו דן אותו לכף זכות.
שבענו מטובך תחילה
שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת.
אמר הרה"ק ר' שמחה בונם מפרשיסחא זי"ע כי אם מתפלל האדם תפילת 'השיבנו אבינו לתורתך', מתוך כוונה עצומה, וכאשר הוא עומד בתפילת 'ברך עלינו', הוא מתרפה מלכוון, הרי זה סימן וראיה שאף בברכת 'השיבנו אבינו', לא הייתה כוונתו שלימה, משום שאי אפשר לזה בלא זה.
ופעם אחת בא יהודי חשוב אל רביה"ק זי"ע ואמר לו כי אם אין ליהודי הרחבת הדעת קשה לו ביותר להיות יהודי ירא שמים, נענה ואמר רביה"ק, כאשר אין ליהודי הרחבת הדעת, קשה לו ביותר להיות בכלל יהודי.
ויש לפרש כן בכוונת התפילה, 'שבענו מטובך', אנא תן לנו שפע גשמי רב, בכדי 'ושמח נפשנו בישועתך' שיהא לנו שמחה והרחבת הדעת, ומתוך כך 'וטהר לבנו לעבדך באמת', נוכל לעבדך כראוי וכנכון.
וכן הוא סדר התפילה בנוסח 'אבינו מלכינו', 'אבינו מלכינו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה', והיינו שפע גשמי, ורק אחר כך אנו מבקשים 'כתבנו בספר זכויות', כי אחר שיהא לנו פרנסה נוכל לעסוק בתורה ומעשים טובים.
בנין בית המקדש על ידינו
בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו והראנו בבנינו ושמחנו בתיקונו.
כתב רביה"ק זי"ע (ויואל משה הקדמה) 'שבית המקדש של מעלה נבנה על ידי עבודת הצדיקים ומעשיהם הטובים, וכשיהיה נגמר הבית המקדש של מעלה יבוא משיח צדקנו, אבל הרשעים במעשיהם גורמים חורבן למעלה והורסים מה שהצדיקים בונים שמה במעשיהם הטובים. ופעם אחת אמר מרן הקדוש מצאנז בעל דברי חיים זלה"ה בשלחנו הטהור, שהבית המקדש של מעלה נגמר אלא שחסר עדיין הפרוכת. וענה הרה"ק ר"י מטמאשוב זלה"ה שאנחנו מאמינים באמונה שלימה שרבינו הק' יוכל לעשות הפרוכת. ולא השיב אז הדברי חיים דבר. אלא פעם אחרת כשישב אל השלחן התחיל לומר, מהיכן אתם יודעים שלא עשיתי את הפרוכת, אלא שרשע גדול במעשיו קרע אותו'.
הרי מדבריו הקדושים דעבודת בני ישראל בעת הגלות, הוא לבנות את בית המקדש השלישי בכח מעשיהם הטובים, ויש להגביר במעשים טובים הרבה, אף כנגד מה שהרשעים גורמים חורבן לבית המקדש.
ויש לפרש שאנו מבקשים 'בנה בתך כבתחילה' והיינו שנעשה מעשים טובים ונבנה בכך בית המקדש, ואנו מוסיפים 'ושמחנו בתיקונו', היינו שכאשר אנו עושים תשובה ומקרבים בכך את בנין הבית, שיהא זה 'תשובה מאהבה' ומתוך שמחה.