ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ושקלנו אותה בשולחנות, ומשקלה ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם עשרה כסף אסטרלינש, והם חצי המקום סכות. ויבא יעקב שלם וגו' ויחן האוקיא שהזכירה רבינו שלמה (רש"י).
את פני העיר (בראשית לג, פסוקים יז-יח).
ומבואר בדבריו שהמטבע של מהו 'ויחן את פני העיר', אמרו מחצית השקל היה בצד אחד צורה של בגמרא (שבת לג:) אמר רב, מטבע תיקן מקלו של אהרן שקדיה ופרחיה, ובצורה להם. ומבאר בספר בן יהוידע, שעד השניה היה צורה של צנצנת המן. עתה היו משתמשים במטבע של ובפשטות אפשר לבאר הטעם, מפני מלכים אחרים ולא היה להם מטבע על ששני דברים אלו, מקלו של אהרן שמם, והוא יעץ להם לשבר המטבעות וצנצנת המן, שניהם היו מונחים בקודש שבידם ולעשות מטבע חדש על שמם, הקדשים לזכרון, כמו שנאמר בפרשת וזה יהיה להם לכבוד ולתפארת כאחד המן (שמות טז, לג) 'ויאמר משה אל אהרן המלכים.
קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העומר מן והנח אותו לפני ה' למשמרת לדורותיכם'.
ועיין בדברי הרמב"ן באגרתו, וכן במקלו של אהרן נאמר (במדבר יז, שמספר קורותיו בעת עלייתו לארץ כה), 'ויאמר ה' אל משה השב את מטה ישראל וז"ל: 'ברכני השם עד כה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני שזכיתי ובאתי לעכו, ומצאתי שם ביד מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימותו. זקני הארץ מטבע כסף מפותח פתוחי וכדי שיזכור האדם תמיד שני ענינים חותם, מצדו האחד כעין 'מקל שקד', אלו, לכן עשו שני ציורים הללו על ומצדו השני כעין 'צלוחית' וכו' ואומרים המטבע, שהרי האדם עשוי למשמש כי הצורות 'מקלו של אהרן שקדיה בכיסו בכל שעה (ב"מ כא:), ועי"כ יזכור ופרחיה', והצורה השני 'צנצנת המן', שני ענינים אלו.