מובא בשם צדיקים שיש להיזהר שלא להכניס גוי לסוכה, וכן הביא באמרי פנחס (מועדים קסח), 'גם היה מקפיד לבל יכנס ערל אל הסוכה, וכשהיו צריכין להסיר המנורה בשבת, היו נושאין השלחן לבית ושם הסירו המנורה'. ויש להבין שהרי כל המצוות הם רק לבני ישראל ואין לגויים שום שייכות בהם, ולמה הקפידו בדוקא במצות סוכה שלא יכנס גוי אל הסוכה.
ושמעתי מאבי מורי שליט"א לפרש, דהנה אנו רואים שכל בני ישראל, אפילו הרחוקים ביותר, יש להם שייכות למצות סוכה, והנה מבואר בספה"ק על מה שנאמר (דברים ז, יב) 'והיה עקב תשמעון', ופירש"י, אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון, שהכוונה היא ל'מצות סוכה', כי מצות סוכה נקראת 'מצוה קלה', כמבואר בגמרא עבודה זרה (דף ג.) הנ"ל. ואכן נחשב הסוכה כמצוה שאדם דש בעקביו, שהרי האדם נכנס לסוכה בעקביו עם המגפיים ועם הטיט שעל גבי המגפיים. והנה כל בני ישראל בכל המצבים נכנסים לסוכה, וכבר אמרו צדיקים, שאפילו היהודי החלש ביותר הרי הוא טוב עשרת מונים מהגוי הטוב ביותר, שכן ההבדל בין ישראל לעמים דומה להבדל שבין קודש לחול, ולכן אפילו יהודי שנמצא במדרגה קטנה ונמוכה מאד, מכל מקום הוא נמצא עשרות מדרגות מעל הגוי הטוב ביותר, שהרי הוא רק גוי.
ומשום כן דוקא במצות סוכה, בה כל אחד מישראל - גם מי שהוא במדרגה נמוכה - יש לו שייכות למצות סוכה, ולפעמים כשרואים את היהודי הפשוט והגס, ולעומת זה רואים להבדיל גוי שנראה כגוי הגון, אפשר לדמות שיש בו איזה חשיבות. ומשום כן בדוקא במצות סוכה, ששייך בה אפילו הפחות שבישראל וכנ"ל, נזהרו שלא יכנס הגוי לסוכה, כדי להורות שחשיבותם של בני ישראל גדולה עד מאד.
עוד אמר לפרש (ע"ד צחות) את הזהירות שלא יכנס גוי לסוכה, על פי מה שנתבאר שלעתיד לבא ינסה השי"ת את הגויים במצות סוכה. והנה אם הגוי יהיה בסוכה אצל בני ישראל, ויראה באיזה אופן הם יוצאים מהסוכה בשעה שיש מצב של מצטער הפטור מן הסוכה, אפשר שילמדו מהם כיצד לצאת מהסוכה במצב של מצטער, בהכנעה. והרי השי"ת עומד לנסות את הגויים כיצד הם יוצאים מהסוכה בשעת הנסיון, שיהיו בועטים בסוכתם ויוצאים, ולא יהיה יציאתם באופן של 'עקב תשמעון' - שגם כשצריכים לצאת, יהיה יציאתם בדרך של 'עקב' בצד אגודל, אלא הרי הם בועטים בסוכה, ולכן יש להיזהר שלא להכניס ערל לסוכה.