קרבת ה' לבני ישראל, למעלה מכל המלאכים, מצד נשמתם, חלק א-לוה ממעל
(מלאכי פ"א: ב-ה) אהבתי אתכם אמר יקוק ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם יקוק ואהב את יעקב: ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר: כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר יקוק צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יקוק עד עולם:ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יקוק מעל לגבול ישראל:
אהבתי אתכם אמר ה', והלא תאמרו במה אהבתנו, כלומר, מה יש בנו שמחומר קורצנו שבו תאהבנו, כי הלא אין אהבה אלא בשוים באיכות?
אך אתם ראו כי הלא אח עשו ליעקב ולא בהיות האחוה נראית לבריות שהוא אחר הולדם, כי-אם בהיות האחוה נאם ה', כי ויאמר ה' לה (היינו, נאום ה') שני גוים בבטנך, מאז ואוהב את יעקב, ואז עדיין לא חטא עשו, ו(עדיין) לא הלך בתורת ה', יעקב, ואיך אהבתי את יעקב מאז?
אך אין זה כי-אם, שנפש יעקב עודנו במעי אמו קדושה היא חלק אלוק ממעל, מה שאין כן עשו, כי חצונית היתה, ובזה אהבתי אתכם כי שוים אתם לי, כי, חלק ה',תאמר נפשיכם:
... כי אתכם אהבתי ואת עשו שנאתי, והנה דברי, הם דרך אמונה שאהבתי אתכם, כי חלק אלוק ממעל אתם כמדובר, אך אז (לעתיד), כאשר אני אהרוס את אדום, אז ועיניכם תראינה אהבתי, עין בעין, ומאשר תראו אתם, תכירו,כי חלקי ה',תאמר נפשכם.
כי איכותכם למעלה ממלאכי השרת, כי אתם תאמרו יגדל ה' מעל לגבול ישראל, שהוא, כי אין גבול המלאכים עולה מעל לגבולנו.
שלא נאמר, כי עליית השלמות היא בהדרגה כל אחד לפי מדרגתו, ואם גבול ישראל אשר בעולם השפל יעלה אז בגדולה, גם עולם הגלגלים אשר עליו יעלה אז יותר על איכותו, ומכל שכן עולם המלאכים העליון משלשתם.
אך לא כן הוא האמת, כי-אם, שגבול ישראל יעלה על מלאכי השרת,כי נפשם חלקו יתברך היא.
וכמו שכתבנו למעלה מאמרם ז"ל, כי ירושלם תעלה עד כסא הכבוד, שהוא, שלא תהיה מדרגתה למטה ממלאכי השרת, כי-אם למעלה מהם, דבקה עם הסיבה הראשונה.
שבעלות במעלה גבול ישראל, לא יגדלו המלאכים אשר למעלה מהם בהדרגה.
כי-אם, מאשר עיניכם תראינה תאמרו, יגדל ה' לבדו מעל לגבול ישראל, אך לא יגדלו המלאכים מעל לגבול ישראל, כי גבול ישראל יעלה עד כסא הכבוד, אך המלאכים לא יעלו עמהם.
ואין זה כי-אם, על כי חלקי ה' אמרה נפש כל איש ישראל, מה שאין כן המלאכים.
באופן תראו, כי היטבתי אשר אמרתי אהבתי אתכם, ולא תתמהו לומר במה אהבתנו כי הוא בנפש שבכם, כי עליה שוים תקראו כי חלקי היא כמדובר:
הכנעת אהרן לפני ה', לקבל, אשר כל מאורעותיו, והסתלקות בניו, הם לטובתו
(פ"ב: ד-ה) וידעתם כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת להיות בריתי את לוי אמר יקוק צבאות: בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא:
וידעתם כי שלחתי אליכם וכו' הודעה זו,כי שלחתי אליכם המצוה הזאת(הנ"ל, ליזהר בכבודי שלא להקריב את מה שאינו ראוי לה'), להיות בריתי את (אהרןהכהן משבט)לויאשר כרתי אתו, כי על ידי עשותכם המצוה הזאת, ימשך הברית ההוא לכל זרעו ולא יפסק עתה:
בריתי היתה אתו וגו'. הביטו וראו... שורש שבאתם ממנו הוא אהרן,
כי הלא שלשה דברים (ככתוב וישמן ישורון) גורמים (ויבעט) התגאות האדם, וביטול מורא שמים,והעדר הכנעה.
והם, (וישמן ישורון) אשר לו חיים, ושלום,ושמוראו על הבריות.
ושלשתם היו באהרן, כי הנה בריתי היתה אתו החיים והשלום, וגםואתנםאת הבריות לו מורא, שהיתה מוראו על הבריות, שהיו נותנים לו בענין המורא, כנתוניםומשועבדיםלו.
שהיו בטבע היו) גורמים פריקת מורא שמים מגאותו, עניינים (שכנ"ל
ואדרבה (אצלו), אז, וייראני, עד גדר שמפני שמי נחת הואויכנע.
והוא, במות שני בניו, סגני כהונה, במאכולת אש, שהיה מקום להרהר ולדבר, ובאמור לו משה שמתו ליקדש שמו יתברך בהם, כה אמר ה' בקרובי אקדש, מידוידום אהרן,
וזהו, ומפני שמי, שנקדש בו שמו יתברך, מיד נחת הואויכנעוידום:
גדולת אמתיית הוראות תורת אהרן, שאף משה הודה לו
(ו) תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון:
תורת אמת היתה בפיהוכו'. אמר כי לא יצא מפיו דבר תורה שלא יהיה אמת, כי גם מה שחשב משה לתופסו, באומרו מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש, נתן לו(אהרן)טעם על פי התורה והודה לו משה.
נמצא,שתורת אמת היתה בפיהו,שלא יצאתה הוראה מפיו שלא תהיה אמת.
כל עסקיו להבאת שלום ולהשיב החוטאים, אע"פ שהצטרך לשנות, נחשבים לאמת והתדבק במדותיו ית'
וגם במה שבין אדם לחבירו עולה לא נמצא בשפתיו:
ושמא תאמר, כי הלא היה נמצא בשפתיו דבר שקר, כדי לשום שלום בין שנים שהיו שונאים זה את זה, שהיה הולך אצל האחד ואומר לו ראה בני חברך מה הוא עושה, מטרף לבו, מחנק עצמו, תולש בשערו, ואומר 'אוי לי איך אשא עיני בחברי, בושתי ממנו שאני הוא שסרחתי בו וכו', וכן אצל חבירו, עד שבפגוע אחד בחברו, והיו נושקים ומחבקים זה את זה. הרי, שהיה נמצא בשפתיו,מה שלא היה אמת!
וכן אמרו רז"ל, כשהיה פוגע ברשע, היה מראה לו פנים, ונותן לו שלום, למחר, בקש אותו האיש לעבור עבירה, אומר, 'אוי לי איך אשא עיני ואראה את אהרן', נמצא חוזר מעשות עבירה, וזהו אמרו,על פסוק ורבים השיב מעון:
ויתכן, שיהיה (הפסוק ורבים השיב מעון) שיעור המשך הכתוב למעלה, שאומר, הלא אמרתי ועולה לא נמצא בשפתיו, והרי, (אם תקשה, אשר אהרן) היה אומר לכל אחד מבעלי מריבה, שהיה חברו עושה (ומתחרט) מה שלא היה(כך באמת),וכן מקדים שלום לרשע ומראה מה שאינו בלבו (של אהרן, שלום עם רשעים, וא"כ הלא אינו האמת?מיישב אשר)הנהבשלום,שהיה בא לשים שלום, וכן במישור, בבואו לשים עקוב הלב למישור, אין רע (בשנותו האמת),
כי אדרבה, כענין שהיה משנה מפני השלום, בזה הלך אתי, בדרכי, כאשר עשיתי אני, לשים שלום בין אברהם לשרה, שהיא אמרה, ואדני זקן, ואני אמרתי,שאמרה,ואני זקנתי,
וכן במה שהיה עושה בענין המישור מקדים שלום לרשע, לשים עקוב לבו למישור,יישר כחו, כי בזהרבים השיב מעון:
הקשר בין תורת אהרן שכיון אל האמת, אל זה שנחשבים כל דיבוריו ששינה, לדיבור אמת
(פירוש הנ"ל חילק לשנים, ב' שבחים של אהרן, תורת אמת, ועולה לא נמצא)
או שיעור הכתוב, (לקשר ב' השבחים, לשבח אחד)
(ו-ז) תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון: כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יקוק צבאות הוא:
א:תורת אמת היתה בפיהו. שלא יצאת הוראה שלא כהלכה מפיו, שאפילו מה שבא משה לתופסו באומרו מדוע לא אכלתםוכו' הודה לו משה אחר כך, הלא זה היה בזכות,
ב: שעולה לא תמצא בשפתיו... (מדה כנגד מדה, שמכיון שבשקר לא נחשב שפתיו, לכן גם בהוראת תורתו לא נמצא שקר, רק תורת אמת)
ועוד טעם אחר,אל מה שלא יצא מפיו רק הוראת אמת ולא שגג בהוראה, הלא הוא, כי שפתי כהן ישמרו דעת. שנשמרים (משמים) בל הוציא בשפתיו דבר בלי דעת,היא השגגה(והטעות),
והטעם הוא, כי הלא ותורה יבקשו מפיהו, יותר מחכמי ישראל זולתו,
יען כי מלאך ושליח ה' הוא בקרבנות, לכפר בעד הטועים, לכן, ראוי יהיה גם שליח להורות התורה, בל ישגו בה (ויצטרכו כפרה (שלו))