12 pages
Articles in this printout
22 articles- ארבעת המינים מרמזים על השם השלםמאמר זה דן בקשר בין ארבעת המינים לשם הוי"ה השלם, ומסביר מדוע תפילת משה רבינו "אעברה נא ואראה את הארץ" קשורה לכך, על פי מדרשים וסודות.
- ההדס שבידו הוא המקור שמותר לשנות מפני דרכי שלוםהמאמר דן במנהגו של רבי יהודה בר אילעאי לרקד עם הדס ולומר "כלה נאה וחסודה", ומסביר כיצד ההדס מסמל את ההיתר לשנות מפני דרכי שלום, כפי שנלמד מהפסוק "והאמת והשלום א
- התפלה שהקדים משה לברכה מיעטה את הקללות למחצהמאמר זה דן כיצד תפילת משה רבנו הקדימה את הברכות בפרשת וזאת הברכה, ובכך מיעטה את הקללות למחצה. הוא מסביר את ההבדל בין הברכות והקללות בספר ויקרא לדברים, ומדוע משה
- לוי פרע חוב שכם בעגל וחזר והלוה בזמרי – ולכך נתפזר דרך כבודהמאמר דן בברכת משה לשבט לוי בפרשת וזאת הברכה, ומסביר מדוע לוי זכה לכבוד ושמעון לא, על בסיס מעשיהם בשכם, העגל וזמרי.
- ראיה מן הלוים שלא נתחייבו השבטים במכירת יוסףמאמר זה דן בשאלת חטא שבט לוי במכירת יוסף, ומסביר מדוע לא נתחייבו השבטים על כך, תוך התייחסות לברכת משה ללוי בפרשת וזאת הברכה.
- שיתוף אסור לבן נח – ולכך לא הועילה לישראל טענת אונס בעגלמאמר זה דן מדוע טענת האונס לא הועילה לישראל במעשה העגל, תוך התמקדות באיסור שיתוף לבני נח. הוא בוחן את הפרשנויות השונות ל"ויצו" ו"אלהים" בבראשית ב, טז, והשלכותיה
- גדרי שינוי משמעות בקריאת התורה, על פי פסקי האשל אברהם - חלק טמאמר זה, חלק תשיעי בסדרה, דן בפסקי האשל אברהם בנוגע לשינויי משמעות בקריאת התורה, ומתמקד בשלושה מקרים: "לבוא חמת" בפרשת שלח, "לא יתחשב" בפרשת בלק, ו"ותקראנה" בפר
- זיקוקין דנפקא מפומי' - לשמחת תורהמאמר זה מביא זיקוקין וסיפורים קצרים לשמחת תורה, כולל משל על ריקודים כביטוי לשמחה והתחייבות, סיפור על הדברי חיים מצאנז וסיום הש"ס, ורמז למנהג סיום התורה שמקורו ב
- מאא"ז הג"ר אריה ליב פישלס זצ"ל אב"ד קראקא – המכונה "דער הויכער ר' ליב" ארבעה מינים שאין להם שר ממונה עליהםמאמר זה מבית מדרשו של הג"ר אריה ליב פישלס זצ"ל, מפרש את טעם מצוות ארבעת המינים בחג הסוכות על פי הזוהר והמדרש, ומבאר מדוע דווקא מינים אלו נבחרו. הוא מסביר שהם גד
- מאא"ז הגאון רבי יעקב יוקל סג"ל הורוויץ זצ"ל אבד"ק גלוגא – אביו של הג"ר איציקל האמבורגער: שלשה אתרוגים אין צריכים מכח הלולב, ושני לולבים אין צריכים מכח האתרוגמאמר זה דן במחלוקת התנאים והאמוראים בנוגע למספר האתרוגים והלולבים הנדרשים למצוות ארבעת המינים בחג הסוכות, ומבאר את שיטות התוספות והיפה תואר על בסיס סוגיות בגמרא
- גמר החתימה בהושענא רבה בזכות אברהםמאמר זה דן במשמעות גמר החתימה בהושענא רבה, ומסביר כיצד זכות אברהם אבינו, המכונה "מגן אברהם", משפיעה על חתימת הדין ביום זה.
- שני טעמים בהושענא רבה, ומפני מה נקט הטור דין המיםמאמר זה דן בשני טעמים למשמעות הושענא רבה: כגמר דין של ראש השנה וכיום שבו נידונים על המים. המאמר מיישב את הקושי מדוע הטור הזכיר רק את דין המים, ומבאר את הקשר בין
- חידושי תורה לפני סעודת יום טובמאמר זה דן במחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע בנוגע לאכילה ביום טוב, ומבאר על פי הזוהר את חשיבות חידושי תורה לפני הסעודה כדי להפוך אותה לאכילת קודש.
- יומו של תשרי נדחה לסוף - שהמובחר דוחה מצוה בשעתהמאמר זה דן בסיבת דחיית יומו של חודש תשרי לשמיני עצרת, ומסביר מדוע מעלת הגשמים גדולה מקיבוץ גלויות, וכיצד היא דוחה מצווה בשעתה, תוך התייחסות למקורות מהילקוט והגמ
- מפני מה נספד משה רבינו ב"ספרא רבה" - ו"וי מת" שנעשה תיבה אחתביאור מחודש על פטירת משה רבינו בפרשת זאת הברכה, ומדוע נספד בתואר 'ספרא רבה'. המאמר מסביר כיצד נכתבה המילה 'וימת' על ידי משה ויהושע.
- שלשת אלפים הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משההמאמר דן בשלושת אלפים ההלכות שנשכחו בימי אבלו של משה, ומברר את המחלוקת בין יהושע, שמואל ופנחס בנוגע לשאלת ההלכה, תוך התייחסות לפרשת נצבים.
- סמיכות סוף התורה לתחילתהמאמר זה דן בקשר בין סיום התורה ("לעיני כל ישראל") לתחילתה ("בראשית ברא"), ומסביר כיצד סמיכות זו רומזת לתחיית המתים ולסיבת אי כניסת משה לארץ ישראל.
- בליל יציאת מצרים זכו ישראל לצל הסוכהמאמר זה דן בקשר בין יציאת מצרים למצוות סוכה, ומסביר כיצד זכו בני ישראל לצל הסוכה מיד בצאתם ממצרים, כפי שנרמז בתפילת האושפיזין.
- היתר כרוך בצד האיסור - בנטילת לולב, בתשובה מאהבה, ובביטול ברובמאמר עיוני מעמיק הבוחן את המושג ההלכתי "היתר כרוך בצד האיסור" בהקשרים שונים, כולל נטילת לולב, דיני תשובה מאהבה, וביטול ברוב, ומציע חידושים והסברים הלכתיים.
- שמחת תורהמאמר זה דן בקשר בין שמחת תורה לחג הסוכות, ומסביר כי שניהם מדגישים את חשיבות הידור מצווה הנעשה מתוך שיתוף ואחדות הכלל, ולא רק יופי חיצוני.
- משמוש הידים משנה מראה אתרוגמאמר זה דן בהשפעת השימוש הרב באתרוג על מראהו, ומסביר על פי החתם סופר ומנהגי חסידים כיצד שינוי זה נחשב להידור מצווה ולא לפגם. הוא מציג דעות שונות בנוגע למסירת את
- אותיות מטושטשות שבסיום התורהמאמר זה דן במשמעות האותיות המטושטשות בסיום ספר תורה, ומסביר כי טשטוש זה אינו פגם אלא הדר ויופי הנובע מהשתתפות ישראל במצווה, בדומה לעניין האתרוג בחג הסוכות.
More from דרושים קדמונים
View all printouts
